יום שישי, אפריל 25, 2025

גמילה ממסכים

איזה מסך אתם מעדיפים?

מכור/ה למסך?
בטח, אי אפשר בלעדיו | לא, אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה

רוצים לדעת אם אתם מכורים למסך?
אין צורך לשאול אתכם או להעביר אתכם מבחן זה או אחר. אתם מכורים! הצהרתם שלא? מזל טוב! אתם בשלב "הנרקומן המכחיש", זה שאינו מודה בכך שהוא מכור לסם!

אין שום סיכוי לנצח בתחרות מול מסך. הוא משעשע, הוא מושך, אפשר לשחק איתו, לפטפט באמצעותו ולצפות בסרטים. זו מלחמה בין כוחות לא שווים, שסופה ברור וידוע מראש..

התעסקות עם מסך אינה דומה לתקשורת עם אדם, ומי שמביט בנו מתעסקים עם מסך - כל מסך - מבין שבחרנו במסך. קשה להסביר להורים, הכועסים על ילדיהם בגלל שהגזימו עם זמן המסך שלהם, שילדים תופסים זמן מסך באופן שונה מאיתנו. מה זה אומר? זה אומר שמבחינתם מסך = מחשב, טלוויזיה, טלפון, קונסולת משחקים, וכשילד מתבונן בהורה שלו מול מסך, הוא רואה הורה שקרן וצבוע. "איך זה יכול להיות", אומר לעצמו הילד, "שאני חטף נזיפות בשעה בה ההורה שלי מכור למסך??". לא משנה לילדים אם אנחנו עובדים מהבית, מול מסך המחשב, או עונים לאימייל בסמארטפון. מבחינתם זה פשוט זמן מסך. והם צודקים.

ארגון הבריאות העולמי (WHO): יש להימנע מלחשוף תינוקות מתחת לגיל שנה למסכים

פלישת חוטפי המוחות

כל ארוחה חגיגית, עם כל המשפחה, סובלת מנוכחות לא רצויה ואורחים שלא הזמנו:
אלו שמדברים עם אחד מהסועדים (לפחות) באמצעות הטלפון. לא משנה אם מדובר בדוד, אח, סבא או בן דוד - האדם עם הנייד ביד מכתיב את הנורמה סביב השולחן ופותח פתח לשאר.

במסעדות התקינו מסכים ובכל מקום סביבנו - גם ברחובות - תלויים מסכים. נסו לעצום עיניים 😆 לפקוח 😃 ולחפש מסך 📱. המסך הפך לטבעי כל כך עבורנו, שאנחנו כבר לא מרגישים שהוא שם. לאט לאט הוא מתמקם בזווית העין וזוכה למעמד נורמטיבי, כמו עץ, ספסל או מעבר חציה.

אנחנו משתמשים במכשירים בכל מקום, וילדים אומרים בצדק שזו חוצפה להגביל את זמן המסך שלהם - בשעה בה ההורים שלהם מתעסקים בניידים בזמן נהיגה ומסכנים את שלומם. ילדים יודעים ומבינים שזה אסור, אבל רואים שמבוגרים ממשיכים בשימוש. הגמל לא מבחין בדבשת שלו, וכדאי לקחת את זה בחשבון כשיוצאים לחקור את תרבות המסכים. קודם כל נעביר ביקורת עצמית ואז ונחליט מה אנחנו עושים כדי לשנות את ההתנהגות ילדנו. לפני שנבחין בדבשת שלנו לא נוכל להשתנות או לייעץ לאף אחד אחר בנושא.

סם דיגיטלי

מחקרים מצאו שהתמכרות לסמארטפון מזכירה את דפוס ההתמכרות להרואין הרבה יותר מאשר את דפוס ההתמכרות לממתקים.

עד כמה אני מכור?

אפליקציות שמודדות את אינטנסיביות החיים הדיגיטליים שלנו תופסות תאוצה בשנים האחרונות, ומגיעות במגוון דגמים וצורות (במערכות ההפעלה של הסמארטפונים החדשים טכנולוגיית המדידה כבר מוטמעת).

המטרה המוצהרת שלהן היא בדיקת רמת ההתמכרות והעדפות השימוש, מדידת פרק הזמן המוקדש לכל פלטפורמה ואפליקציה, והשוואה בין ההרגלים שלנו ל"ממוצע". ניתוח דפוסי השימוש מוצג לנו באופן גרפי, ומאפשר הסקת מסקנות אופרטיביות: כאן הגזמנו, כאן זה בסדר, כאן אנחנו מבלים פרק זמן לא הגיוני וכדאי לצמצם.

בדומה לאפליקציות המודדות קלוריות ואפליקציות המודדות צעדים – המספרות לנו כמה גרוע אורח החיים שלנו וכמה אנחנו רחוקים מהמומלץ והמקובל – גם האפליקציות האלו זוכות, מהר מאד, ל-ignore. אנשים לא רוצים לדעת כמה גרוע מצבם, במיוחד כשמדובר באורח חיים שאינו ניתן (לפחות לכאורה) להמרה לאורח חיים אחר. "אנחנו לא היימיש!", טוענים המכורים, "אם נצא מהמשחק המקוון נאבד נקודות! הקולגות שלנו ילמדו להתנהל בלעדינו! וכמותם גם הלקוחות, החברים, השותפים ובני הזוג הפוטנציאליים! אם לא נראה נוכחות, אם לא נגיב מהר, אם לא נבצע פעולות שיקדמו אותנו קדימה – נלך אחורה!!".

קריז דיגיטלי

במו עיניי ראיתי פעוט בן 5 זורק נעל על אימו שהחרימה לו את הטאבלט

מתאדון?

מאבק בהתמכרות וצמצום השימוש ביישומים השונים, ישפיע בהכרח על אורח החיים שאימצנו, זה הממקם אותנו עמוק בנייד במהלך כל שעות היממה.

אם נוריד את המינון, לפחות בשעת אינטראקציות משמעותיות, כמו משחק עם הילדים או ארוחת ערב עם בן הזוג, נשלם מחיר מול החברים שלנו, הרגילים לזמינות שלנו בנייד, שירגישו נטושים ויפתחו כלפינו עוינות ומרירות. האם המחיר שווה את הזמן שנרכוש מחדש? האם מדובר בקריז קצר שאחריו נחזור לאיזון, או שצפוי לנו קריז מתמשך? ובכן - כל אדם מגיב אחרת.

החיים בלעדיי

הרשת אינה סלחנית כלפי אלו שאינם מזינים אותה באופן קבוע. הציפיות מאתנו נוסחו עבורנו מזמן, וכאשר אנחנו בוחרים שלא להיות זמינים בפלטפורמה מסוימת – הנוכחים בה ידעו שבחרנו באחת חלופית ויענישו אותנו על הבחירה שלנו.

חירותו של האינדיבידואל, ערך אותו אנחנו מקדשים כל כך, נשחק מאז שפרץ הנייד לתוך חיינו ודרש את ליטרת הבשר שלו. אני, בתור אינדיבידואל, מנסה לצמצם את החשיפה שלי לתכנים שאינם מעניינים אותי, לייצר לעצמי בועה של תוכן הרלוונטי לחיי ולאופי שלי - אבל הנייד גורר אותי שוב ושוב למחוזות שמעולם לא התכוונתי להגיע אליהם. מדי פעם אני נגרר למשחקים טיפשיים, במקום לקרוא ספר; נגרר לקניות מטופשות, רק כי הן זמינות ונוחות; נגרר לוויכוחי סרק, רק כי הם מתנהלים בפיד שלי.

היכולת שלי להתנגד להשפעה של הנייד על אורח חיי הולכת ופוחתת, ואני מרגיש השפעה על אוצר המילים, עולם הדימויים, סגנון הדיבור. טיעונים טיפשיים ופופוליסטיים מעסיקים אותי ללא שום סיבה, שעות וימים, במקום לפנות מקום בראש שלי לדברים אחרים. העצלות היא חלק גדול מהסיפור הגדול – כי הנייד הוא מכשיר המקדם עצלות.

זה קל, נוח ומסיח את דעתי מדאגות היומיום. אני אף פעם לא לבד כשהוא לידי. תמיד אמצא בתוכו מחוזות חדשים (לכאורה) לשרוץ בהם, לפטפט בהם, לקנות בהם ולייצר עוד ועוד וויכוחים בעולם האמיתי. אפשר להפיג כאב בארץ הווירטואלית. שם הכל מוכר, מסודר, אפשר לפרוש בכל רגע ואפשר להצטרף כאשר בודד או משעמם.

כמו מחוללי התמכרות אחרים, דוגמת סיגריות והימורים, גם הנייד מספק את כל מה שצריך כדי "להרגיש" – ריגושים קטנים, סכנות וגירויים, עימותים עם אנשים חסרי שם ופנים, הפוגות שמייצרות אדרנלין או מזרימות חמצן למוח. אני מהמר על פורום מסוים שיספק לי עניין ואקשן, פותח מייל שיש לו פוטנציאל להיות וירוס רק כי הוא מסקרן, ויוצר קשר עם אדם שמבטיח לי הפתעות וריגושים. שם, במקומות אליהם אני מרגיש שרק אני הגעתי, נכונים לי אותם מפחי נפש שהם מנת חלקם של מכורים: דחייה, עלבונות, פגיעה ודיכאון.

אנחנו מאמינים שבמקרה של הסמארטפונים, גמילה עוברת דרך ערוץ הידע והמודעות. ככל שנציב יותר מראות מול המכור, יהיה לו קל יותר להבחין במתרחש ולהניח את האויב בצד. כדי לצבור מראות וידע, כאן עוקבים באדיקות אחר החדשות המתפרסמות בתחום ומשתפים בסיפורים האחרונים, הטרנדים המעניינים במלאכת הגמילה וההחלטות הרגולטוריות החשובות.

מדינה גדולה חוקקה חוק חשוב במסגרת המאבק בסמארפונים? נשמח לעדכן אתכם. מדינה קטנה הכירה בתופעות הלוואי ויצאה בקמפיין? נספר לכם, כדי שתדעו שאתם לא לבד. לשמחתנו, המודעות לנזקים הולכת וגדלה, וישנם עדיין אנשים אחראים על הכדור הזה, הפועלים לניקוי הרעלים שהסמארטפונים מותירים בנו. גם טיפים לגמילה מוצלחת מתפרסמים כאן לפרקים, חלקם נבדקים על ידינו ואנחנו מדווחים איך הם השפיעו עלינו.

לבד זה קשה נורא

גם כאשר מונחים לפניכם כל הנתונים, האזהרות, הפתרונות וההמלצות - גמילה ממסכים קשה לא פחות מאשר גמילה ממתוקים, סמים והרגלים אחרים.

הגמילה קשה במיוחד לאור העובדה שהמסכים ממשיכים להיות חלק מחיינו גם בעידן הפוסט-תלותי, ולך תדע מתי הגזמת ואיפה אפשר לעצור. על מנת לפשט את התהליך ולהפוך אותו לעמוק ומשמעותי יותר, על מנת לתת מענה לקריז ולהפוך לחסין מפני הקריצות, הקריאות, הפיתויים וההבטחות, כדאי לבצע כמה פעולות אשר יזרימו בוורידים שלכם דם חדש.

סגרו את המסך עכשיו! ובואו לגמילה!
ריכשו: #ספר_כשלון_הסמארטפון
הירשמו לסדנא עוד היום: #לא_רוצה_מסך
הזמינו הרצאה : #הרצאה_על_גמילה_ממסכים